מחקר שנעשה במרכז הרפואי "וולפסון" מצא כי ישנה אפשרות לנבא "רעלת הריון" (פרה-אקלמפיסה) על ידי בדיקת מאפייני השלייה בהריונות הבאים, בקרב נשים שחוו סיבוך זה בהריון הראשון שלהן. דו"ח המחקר פורסם בכתב העת Prenatal Diagnosis.

פרה-אקלמפסיה, הדגיש צוות המחקר, היא סיבוך הריון עם שכיחות גבוהה של תחלואה לאם, לעובר וליילוד, גם בטווח הזמן המיידי וגם בטווח הזמן הרחוק. הגורמים לתהליך אינם ידועים, אך ברור שלשלייה מרכיב מרכזי במצב זה.
שכיחות פרה-אקלמפסיה היא גבוהה בהריון הראשון, אך יש חזרה של התופעה בהריונות הבאים של אותה אישה, בשכיחות שעלולה להגיע ל-50%, על-פי חלק מהדיווחים בספרות המקצועית.

לעיתים קרובות, אותה תופעה חוזרת ומופיעה בשבועות מוקדמים יותר של ההיריון ובחומרה גבוהה יותר, ומכאן שקיימת חשיבות רבה ביכולת לנבא חזרה של פרה-אקלמפסיה בהריונות הבאים, ובהתאם לכך להציע לאישה טיפול מניעתי.

ד"ר ערן ויינר (צילום: "וולפסון")

ד"ר ערן ויינר (צילום: "וולפסון")

ניתוח של הדו"חות הפתולוגיים של השליות בהריון הראשון הראה שכיחות גבוהה יותר של נגעים וסקולריים משולבים, הן במדור האימהי והן במדור העוברי של השלייה, בנשים שפיתחו פרה-אקלמפסיה חוזרת

באגף נשים ויולדות ב"וולפסון" מקובל במקרים של סיבוכים מילדותיים, לשלוח את השלייה לאחר הלידה לבדיקה היסטו-פתולוגית מעמיקה המתבצעת בידי פתולוג מוסמך שעבר הכשרה מיוחדת בתחום. הבדיקה כוללת תיעוד נגעים וסקולריים ודלקתיים על-פי קריטריונים בינלאומיים קבועים ומוסכמים.

כתוצאה מגישה זו, מדווח בספרות העולמית על התקדמות גדולה שחלה בהבנת המנגנונים המובילים לתסמונות המיילדותיות הגדולות ביניהן פרה-אקלמפסיה, לידה מוקדמת, הפרעה בגדילה, הפרדות שלייה, מוות עוברי תוך רחמי, הפלות ואחרות – על סמך אנליזת השליה. החוקרים מסרו כי "לא בכדי מכנים את השלייה 'הקופסה השחורה של ההיריון'".

המחקר שבוצע באחרונה ב"וולפסון" בדק את השאלה אם צירוף של תוצאות הבדיקה הפתולוגית של השלייה לנתונים הקליניים, באישה שפיתחה פרה-אקלמפסיה, תורם ליכולת החיזוי של חזרת פרה-אקלמפסיה בהריון נוסף. את הבדיקה הפתולוגית ביצעה מנהלת המכון הפתולוגי, ד"ר לטיסיה שרייבר, שהתמחתה ברפואת האם והעובר.

איור הממחיש את ממצאי המחקר:
image003
את צוות המחקר הוביל ד"ר ערן וינר (חוקר ראשי) ובפיקוח ד"ר מיכל קובו (מנהלת חדר הלידה, והחוקרת האחראית), פרופסור יעקב בר (מנהל אגף נשים ויולדות) ובהשתתפות ד"ר אהוד גרינשטיין, ד"ר אוהד פלדשטיין, ד"ר יוסי מזרחי וד"ר נעה רימר.

מינואר 2008 ועד ליוני 2015 אותרו 507 נשים שילדו בבית החולים "וולפסון" וסבלו מפרה-אקלמפסיה. מתוכן, 226 ילדו לידה חוזרת בתקופת המחקר. מתוכן, 96 נשים (42.5%) פיתחו פרה-אקלמפסיה חוזרת והשאר - 130 נשים - (57.5%) לא פיתחו אותה.

קבוצת הנשים שפיתחה פרה-אקלמפסיה חוזרת אופיינה בכך שהמחלה הופיעה אצלן בהריון הראשון ובשבוע הריון מוקדם יותר ועם מאפייני מחלה חמורים יותר בהריונות הבאים.

ניתוח של הדו"חות הפתולוגיים של השליות בהריון הראשון הראה שכיחות גבוהה יותר של נגעים וסקולריים משולבים, הן במדור האימהי (intervillous space) של השילייה והן במדור העוברי של השיליה (chorionic villi), בנשים שפיתחו פרה-אקלמפסיה חוזרת. נמצא, שהשכיחות הגבוהה של נגעים וסקולריים אלו היוותה גורם מנבא לחזרת פרה-אקלמפסיה, ללא תלות בשאר המשתנים של המטופלת כמו גיל ההיריון או חומרת הפרה-אקלמפסיה.

בנוסף, עלה במחקר כי מודל הניבוי לחזרה של פרה-אקלמפסיה, שהכיל שילוב של נתוני הרקע של האישה עם תוצאות של הנתיחה הפתולוגית של השלייה, ניבא טוב יותר חזרה של פרה-אקלמפסיה לעומת מודל המבוסס על נתונים קליניים בלבד (ניבוי של 34.2% לעומת ניבוי של 20.8%).

מסקנת המחקר הייתה, שנתוני השלייה מאפשרים חיזוי מדויק יותר של חזרת פרה-אקלמפסיה, ובכך לאפשר לצוות המטפל לזהות נשים אלו מוקדם יותר, לעקוב אחריהן באופן צמוד ואף לטפל בהן באמצעות טיפול מונע באספירין, החל משלב מוקדם בהריון - ובכך לשפר את התוצאות המיילדותיות של ההיריון העתידי.