כ-1,500 מוצרי מזון ומשקאות קלים יסומנו בקרוב לראשונה בתוויות בצבעים שונים, במטרה ליידע את ציבור הצרכנים הישראלי באופן ברור על תכולת הסוכר, הנתרן והשומן הרווי שבהם, ולקדם תזונה בריאה יותר. כך נקבע בהמלצות "ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל", שאותה מינה שר הבריאות באפריל השנה, ושהגישה אתמול (יום ב') את מסקנותיה
עוד בעניין דומה
לפי ההמלצות, סימון בצבע אדום ימחיש לצרכן כי מדובר במוצר שבו כמות הסוכר, השומן הרווי והנתרן - או אחד ממרכיבים אלו – גבוה מהסף שנקבע ("סימון אינפורמטיבי שלילי"). סימון בצבע ירוק ימחיש כי המוצר עומד לסף או אף נמצא למטה ממנו ("סימון חיובי").
בהמלצות נקבע כי אף מוצר מזון לא יוגדר כ"מזיק לבריאות" - הצעה שעלתה במהלך דיוני הוועדה, וכן כי הערך הקלורי או כמות החומרים המשמרים לא יילקחו בחשבון בחישוב אם לסמן מוצר באדום או בירוק. ההמלצות פורסמו לאחר 13 ישיבות עבודה ופגישות עם מומחים בינלאומיים, סיור במפעלים ליצור מזון ופגישות עם נציגי ארגונים שמקדמים תזונה בריאה.
ההמלצות העיקריות בנוסף לסימון המוצרים: להטיל הגבלות בשיווק ובפרסום מזון הנחשב למזיק, עם דגש על פרסום ושיווק שמכוון לילדים ולנוער; להמליץ ליצרנים על רה-פורמולציה של מזונות שונים לשם הפחתת נתרן, סוכר ושומן רווי; להפעיל רגולציה תזונתית במערכת החינוך; לקדם תזונה בריאה במפעלים גדולים; לעודד יצרני מזון בינוניים וקטנים לייצר מזון בריא; להעניק תמיכות ותמרוץ במענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא באמצעות שיתוף פעולה בין מדענים ממשרדים שונים; לקדם חינוך תזונתי; להשיק מסע הסברה לאומי במערכת החינוך ובמדיה ולקדם הנגשה כלכלית של מזון בריא.
האריזות עם הסימון בצבעים אדום וירוק יחלו להופיע על מדפי החנויות מ-1 בינואר 2018. למועד זה נקבעו ערכי סף שהם בגדר שלב ביניים ראשון, וביולי 2019 יחל השלב הבא. ערכי הסף המחייבים סימון באדום יילכו ויחמירו עד סוף 2020, אז אמור התהליך להתסיים. לגבי השלב הראשון נקבע, כי שר הבריאות יהיה רשאי להאריך את תחולת המועד בשישה חודשים (אם יקבל דרישה מהיצרנים). בהקשר לסימון תכולת סוכר נקבע, שבעתיד הוא יוגדר במספר כפיות ל-100 גרם ולא בגרמים.
טבלת ערכי הסף המחייבים סימון, לאורך זמן:
עם הגשת הדו"ח אמר השר ליצמן: "אנו נחושים להוביל שינוי בתזונה נכונה לאזרחי ישראל. השלב הראשון הוא בהעלאת מודעות הציבור לסכנות הכרוכות במזון לא בריא. בהמשך גם נעודד צריכת מזון ראוי ובריא".
השר בירך את תעשייני המזון וגורמי המשק האחרים "השותפים אתנו בתהליך הלאומי שעליו הכרזנו למניעת תחלואה ועל מנת להביא שינוי בהרגלי התזונה בקרב הציבור". ליצמן חזר והדגיש, כי "נתוני הסוכר מצביעים על כך שישראל מובילה בצריכת סוכר לנפש. משרד הבריאות נחוש למגר את התופעה כדי לשמור על בריאות הציבור ולשם מניעת תחלואה".
מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב, שעמד בראש הוועדה, הגדיר את הדו"ח כ"נקודת פתיחה חשובה שבה מערכת הבריאות הישראלית לוקחת על עצמה אחריות נוספת. אורח חיים בריא ותזונה בריאה היה שמור עד כה לקומץ תזונאים ומיעוט רופאים ואחיות ועוד כמה משוגעים לדבר. אנו הופכים את הנושא הזה היום לנחלת הכלל ולנושא מרכזי בשיח הציבורי בישראל. הזכות לאורח חיים בריא היא של כולם, והחובה שלנו כממשלה היא לייצר סביבה שמאפשרת את הבחירה הבריאה".
בר סימן טוב הוסיף: "אני מודה לשר הבריאות, הרב יעקב ליצמן שהוביל ודחף והתעקש, לחברי הועדה שהתגייסו למהלך ולעובדי משרד הבריאות שנרתמו לסוגיה בעבודה אינטנסיבית ומסורה, ומתוך תחושת שליחות עמוקה".
שאר חברי הוועדה היו: פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות; המהנדס אלי גורדון, מנהל שרות המזון הארצי; הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא בתל אביב-יפו; ערן יעקב, משנה למנהל רשות המיסים; עינב שימרון, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות; פרופסור רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; רן רידניק, רכז תחום הבריאות באגף התקציבים באוצר; פרופסור איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת; פרופסור איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטה בן גוריון; עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך; יפעת שמר, פעילה חברתית בנושא הזנה במוסדות חינוך ובצהרונים; רן רבן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב ועו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים.