קיים מחסור במאמרים בספרות המקצועית שמשווים את השונות ברמות הגלוקוז בין משטרי אינסולין שונים לטיפול בסוכרת סוג 2. המחקר הנוכחי השווה את השונות בגלוקוז על ידי ניטור גלוקוז רציף בקרב מטופלים מאוזנים היטב עם סוכרת סוג 2 אשר משתמשים באחד מארבעה משטרי אינסולין נפוצים: אינסולין בזאלי + תרופות פומיות, אינסולין בזאלי + אגוניסטים לקולטן GLP-1, תערובת אינסולין מוכנה מראש ו"בולוסים" של אינסולין בזאלי.
עוד בעניין דומה
- חוקרים איתרו סמן ביולוגי חדש המשקף את המינון של מטפורמין בדם
- ממצאים ממחקרי DUAL: שיעור נמוך יותר של היפוגליקמיה עם IDegLira (זולטופיי) בהשוואה לאינסולין Glargine U100 ללא תלות בתזמון המנה או אופן הגדרת ההיפוגליקמיה בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2
- אינסולין טרגלודק (Insulin Degludec) מראה הפחתה של פי ארבעה בשונות הפרמקודינמית בהשוואה לטוג'או Insulin glargine U300, בחולי סוכרת סוג 1
במחקר, VARIATION, השתתפו מטופלים עוקבים משלוש מרפאות אנדוקרינולוגיה שענו לקריטריוני ההכללה: גיל 18-80, סוכרת סוג 2, מדד מסת גוף (BMIי) 45 ק"ג/מ"ר ומטה, משטר אינסולין יציב וערכים יציבים של המוגלובין מסוכרר (HbA1c), שעמדו על 7.5% (58 מילימול/מול) ומטה לפחות במשך ששת החודשים האחרונים לפני הכניסה למחקר.
המטופלים עברו שישה ימים של ניטור גלוקוז רציף באופן סמוי. היפוגליקמיה הוגדרה כריכוז גלוקוז הנמוך מ- 70 מ"ג/ד"ל בניטור הרציף.
160 מטופלים עם מאפיינים דומים בקו הבסיס השתתפו במחקר ויצרו ארבע עוקבות שוות של משטרי אינסולין. סטיית התקן ברמות הגלוקוז במהלך היום (התוצא העיקרי) היתה נמוכה יותר באופן מובהק בקבוצת האינסולין הבזאלי בשילוב עם אגוניסטים לקולטן GLP-1, בהשוואה למטופלים שטופלו באינסולין בזאלי בשילוב עם תרופות פומיות, תערובת אינסולין מוכנה מראש או "בולוסים" של אינסולין בזאלי (p=0.03, p=0.01 ו-p<0.01, בהתאמה).
ממצא זה נותר עקבי גם לאחר תקנון עבור גיל, BMI, משך מחלת הסוכרת וערכי HbA1c בקו הבסיס. באופן דומה, תוצאות יומיות של היפוגליקמיה בניטור גלוקוז רציף היו נמוכות ביותר בעוקבת הטיפול באינסולין בזאלי יחד עם אגוניסטים לקולטן GLP-1.
השונות הנמוכה ביותר בערכי גלוקוז, כמו גם השיעורים הנמוכים ביותר של היפוגליקמיה, אירעו בקרב מטופלים שנוטלים טיפול משולב באינסולין בזאלי ואגוניסט לקולטן GLP-1. ממצאי המחקר תומכים בפעולה הגליקמית המשלימה של שני תכשירים אלו בקרב חולי סוכרת סוג 2.
יתרונות אלו, של שונות נמוכה ברמות הגלוקוז ושיעורים נמוכים של היפוגליקמיה, עשויים לתרום לירידה בשיעורי האירועים הקרדיווסקולריים שנצפו עם שימוש באגוניסטים לקולטן GLP-1. יש צורך במחקר נוסף של ההשפעות המשלימות של תרופות אלו יחד עם אינסולין בזאלי.