מחקרים

ההשפעה של שברים בחוליות ושימוש בגלוקוקורטיקואידים על הגובה בילדים שמקבלים טיפול ללוקמיה

לגלוקוקורטיקואידים ככל הנראה תפקיד מרכזי בירידה בגובה שנצפתה בקרב ילדים שקיבלו טיפול ללוקמיה חריפה

ילד בודק את גובהו (צילום: אילוסטרציה)
ילד בודק את גובהו (צילום: אילוסטרציה)

מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של שברים חולייתים ושימוש בגלוקוקורטיקואידים על בעיות גובה בילדים שמקבלים טיפול ללוקמיה חריפה (Acute Lymphoblastic Leukemia – ALL). ילדים עם ALL שקיבלו טיפול שלא כלל הקרנה לראש (160 ילדים, גיל חציוני 5.1 שנים, 58.1% גברים) היו תחת מעקב במשך 6 שנים. נעשה שימוש במדד Spinal Deformityי(SDI) בשביל לכמת את מצב השברים החולייתים.

בבסיס המחקר, ציון ה-Z עבור גובה ± סטיית תקן עמד על 1.2 ± 0.3. ציון זה נפל ב 0.4 ± 0.5 בששת החודשים הראשונים לטיפול בבנים וב-0.4 ± 0.4 ב-12 החודשים הראשונים לטיפול בבנות (p<0.01 לשניהם) ולאחר מכן חזר למצבו הבסיסי. ההיארעות של שברים חולייתים הגיעה לשיא לאחר שנה (17.6%). בקרב הילדים שחוו שברים חולייתים, ציון ה-SDI החציוני עלה מ-2 [טווח בין-רבעוני 1-7] ל-8 [טווח בין רבעוני 1-8] לאחר שנה. מודל מעורב למדדים חוזרים הראה שציון ה-Z ירד ב-0.13 נקודות (רווח בר-סמך 95%: 0.02-0.24, p=0.02) לכל עלייה של 5 יחידות בציון ה-SDI במהלך 12 החודשים שקדמו למדידה זו. על כל עלייה של 10 מ"ג/מטר2 במינון היומי של גלוקוקורטיקואידים (מקביל לפרדינזון) ב-12 החודשים הקודמים היה קשור בירידה בציון ה-Z של 0.26 נקודות (רווח בר-סמך 95%: 0.20-0.32, p<0.01).

מקור: 

Ma J. et al (2018). The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 104, Issue 2, 1 February 2019, Pages 213–222;

 

 

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  מטבוליזם עצם,  גלוקורטיקואידים,  גובה,  מחקר עוקבה,  לוקמיה,  שברים חולייתים
תגובות