חדשות

חשיפה בהריון למתכות כבדות עלולה לגרום לשיבוש אנדוקריני בתינוקות

המחקר שנערך ברמב"ם על 904 נשים הרות ועובריהן בדק כיצד משפיעה שאיפה של מזהמים סביבתיים ובכלל זה מתכות כבדות וחומרים רעילים אחרים על הנשים ועל העוברים. הנה התוצאות

הריון וזיהום אוויר. אילוסטרציה

מחקר חדש של רמב"ם עם המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף המרכז הרפואי שמיר ואוניברסיטת בן גוריון מצא, לראשונה בעולם כי חשיפה של נשים הרות למתכות כבדות עלולה לגרום לשיבוש אנדוקריני בתינוקות.

מתוך 904 הנבדקות, נמצאו מתכות ב-98% מהאמהות, אך עדיין ברמות העומדות בתקן הבינלאומי, ובקרב 2-5% מהיילודים נמצא שינוי בסמן המעיד על שיבוש במערכת האנדוקרינית. המחקר בראשיתו ואין מידע על ההשלכות בעתיד.

במחקר, שנערך על 904 נשים הרות ועובריהן בין השנים 2016-2019, נבדק כיצד משפיעה שאיפה של מזהמים סביבתיים ובכלל זה מתכות כבדות וחומרים רעילים אחרים על הנשים ועל העוברים. הנחקרים חולקו לשתי קבוצות, האחת ממפרץ חיפה והשנייה מגוש דן. הבשורה הטובה היא שרמת המזהמים בשתן הנשים ההרות בשני האזורים עמדה בתקנים הבינלאומיים והיתה אף נמוכה מהרמות המוגדרות כמזיקות על ידי ארגון הבריאות העולמי.

ד"ר עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ברמב"ם, הציג את ממצאי המחקר בכנס בינלאומי בנושא רפואת האם והעובר שערך אתמול (ד') מערך נשים ויולדות בניהולו של פרופ' זאב וינר, בקריה הרפואית רמב"ם.

במסגרת המחקר נלקחו דגימות שתן של כל אמא ביום הלידה לצורך בדיקת הימצאות של מספר סוגי מתכות. מיד לאחר הלידה נבדק המרחק בין איבר המין לפי הטבעת אצל התינוקות בני יומם. במחקרים קודמים נמצא כי המרחק הזה, AGIי(Anogenital Index), יכול להעיד על שיבוש המערכת האנדוקרינית בשלבים מוקדמים של ההריון כתוצאה מחשיפה לפסולת פלסטית תעשייתית. "ביקשנו לחקור האם חלה סטייה מהנורמה של AGI גם בחשיפה למתכות כבדות. האינדקס המודד את המרחק בין איברי המין לפי הטבעת הינו הסמן המוקדם ביותר היכול להעיד על שיבוש אנדוקריני", אומר ד"ר שולט.

המערכת האנדוקרינית היא המערכת ההורמונלית הכוללת אוסף של בלוטות שמייצרות הורמונים, המופרשים אל מחזור הדם ושולטים בתהליכים שונים באיברי הגוף. הבלוטות, ובהן בלוטת התריס, יותרת המוח, יותרת הכליה ובלוטות נוספות, מעורבות בפעילות הביוכימית והפיזיולוגית של הגוף, בפעילות השרירים ובכלל זה שריר הלב, במערכת החיסון, במערכות הרבייה, בתהליכי גדילה ועוד.

מטרת המחקר היתה לבדוק הימצאות של שמונה מתכות רעילות בשתן האמהות ביום הלידה. המתכות שנבדקו הן: ארסן, קדמיום, כרום, כספית, ניקל, עופרת, סלניום ותליום. כמו כן, ביקשו החוקרים מרמב"ם, שמיר ואוניברסיטת בן גוריון לבדוק האם יש קשר בין הימצאות מתכות כבדות אלו אצל האם ובין מרחק AGI אצל היילודים.

מתוך 904 הנבדקים, נמצאו מתכות בקרב מעל מ-98% מהאימהות אך עדיין ברמות העומדות בתקן הבינלאומי, בקרב 2%-5% מהיילודים נמצא שינוי בסמן. במחקר נמצאה השפעה על התארכות ה-AGI ככל שרמת המתכות בשתן האם היתה גבוהה יותר. אצל בנים נרשמה עלייה במרחק הקצר שקשור לחשיפה לכרום, ובבנות נמצאה עלייה במרחק הקצר שקשורה לחשיפה לניקל ועלייה במרחק הארוך בחשיפה לניקל, כרום ותליום.

החוקרים הדגישו כי מבחינה זו לא נמצא הבדל בין היילודים במפרץ חיפה לעומת היילודים בגוש דן. "הסיבות יכולות להיות מפעלים מזהמים ובאותה מידה גם זיהום הנובע מצירי תחבורה ראשיים ותחנות דלק. הסיכון תלוי ברמת המזהמים באם, התלויה בגורמים רבים כגון מרחק מגורים מצירי תחבורה עיקריים או מרחק וכיוון הרוח מאזור התעשיה הכבדה.

לדברי ד"ר שולט, מרחק AGI הוא למעשה סמן מוקדם ביותר היכול להעיד של שיבוש אנדוקריני עתידי. "המחקרים על השלכות זיהומים סביבתיים על יילודים נמצאים בראשיתם ואין כיום מספיק מרחק בזמן כדי להבין את ההשלכות העתידיות. למעשה, מצאנו עדות לחשיפת חלק קטן מהיילודים לזיהום וכדי לאמוד את רמות הסיכון ואת ההשלכות נצטרך לעקוב אחר היילודים בשנים הקרובות, בדומה למחקרים עולמיים אחרים".

נושאים קשורים:  פרופ' עידו שולט,  מתכות כבדות,  זיהום סביבתי,  מחקרים,  רמב"ם,  הריון
תגובות