הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל קיימה אתמול (ג') דיון בנושא מניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער, במסגרת יום הספורט והבריאות הגופנית בכנסת.
עוד בעניין דומה
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד), שיזם את הדיון בכנסת, דיבר כשלצידו מונחות אריזות של 70 ק"ג סוכר: "זה מה שילד בישראל מכניס לגוף שלו במשך שנה. 36 כפיות ביום שמסתכמות ב-70 ק"ג סוכר בשנה. אנחנו כבר היום מקום שלישי בעולם בהשמנת ילדים ומקום ראשון בעולם בקטיעת איברים של חולי סוכרת. ומה הדבר הראשון שעושה שר האוצר כשהוא נכנס לתפקידו? מבטל את המס על המשקאות הממותקים!
"יש להסתכל לטווח ארוך, לא לחשוב על פלסטרים שנותנים פתרונות פוליטיים. חייבים רפורמה אמיתית בתזונה ורפורמה אמיתית בחינוך הגופני. כיום, ל-66% מבתי הספר אין אפילו אולם ספורט, ובפריפריה נתוני ההשמנה הם הגרועים ביותר".
השמנת יתר ועודף משקל נוסקים ככל שעולה גיל הילדים, ובין השנים 2018 ועד 2021 חלה עלייה בשני המדדים, כך עולה מנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. על פי הנתונים, חלה ירידה קלה במדדים אלה, שאין לדעת אם היא מבשרת על מגמה. בעוד שבגיל שבע הדבר פחות מובהק, בגילי 14-15 ניתן לראות כי השמנת היתר ועודף המשקל יורדים ככל שהאשכול הסוציואקונומי של היישוב עולה.
נתונים קשים הציגה רנאא מחאג'נה יונס, מפקחת ארצית תזונה בחברה הערבית של משרד הבריאות, שאמרה כי הילדים מוקפים היום בשפע של מזון מזיק. 50% מתצרוכת הקלוריות של ילדי ישראל מגיעה ממזון אולטרה מעובד. תינוקות בני 9-12 חודשים צורכים שתייה מתוקה – 15% מההורים במגזר היהודי דיווחו על כך. היא הוסיפה וציינה כי 22% מההורים היהודים ו-60% מההורים במגזר הערבי מדווחים על צריכת שתייה מתוקה של ילדיהם בגילי שנתיים עד 11.
על המורכבות ביצירת מודעות לנושא בקרב ילדים דיברה אפרת לאופר, מנהלת תחום קידום בריאות במשרד החינוך, שאמרה: "אי אפשר להגיע לילד דרך ההסבר שבגיל 60 תהיה לו סוכרת. יתרה מכך, כשמדברים עם ילדים על השמנה כמחלה וכמשהו לא תקין, יש חשש שהדבר יתחבר אצלם לכל השיח על דימוי הגוף והפרעות האכילה השונות, שגם כך מקיף אותם ברשתות החברתיות. אנחנו מנסים להטמיע דפוסי חינוך של אורח חיים בריא כבר משלב מעונות היום, לפעוטות ולהוריהם. יש כמובן עוד מרכיבים לנושא חוץ מתזונה נכונה – היום ילדים כבר לא הולכים ברגל לבית הספר, או עולים במדרגות של הבניין הביתה".
תמימות דעים נרשמה בנושא אופן ההסברה בקרב ילדים. עו"ד נעם וילדר, מנהלת תחום הבריאות במועצה לשלום הילד, אמרה כי המיקוד צריך להיות אורח חיים בריא ופעיל ולא סביב בעיות גוף קיימות. עוד הדגישה כי יש לעקוב אחרי שינויי תזונה מהירים אצל ילדים, שעלולים להיות ביטוי למצוקה נפשית.
ליאל סרוסי, דוברת מועצת התלמידים והנוער הארצית, סיפרה כי הרשתות החברתיות מלאות בשיח על נראות, אכילה, רזון והשמנה. "אין לנו את הכלים לדעת מה בריא ומה לא וגם להורים אין, אז אי אפשר להתייעץ איתם. אני לא נתקלתי ב-11 שנים במערכת החינוך בכל התכניות המדהימות שדובר עליהן קודם. אני לומדת כתשע שעות ביום בבית הספר – ברור שמתישהו אני אצטרך להגיע לקפטריה והכל שם רק ממתקים ומטוגנים".
ד"ר גלית גולדז'ק, דיאטנית ראשית בקופ"ח כללית, סיפרה כי השנה היתה השנה הראשונה שבה הוקצו כספים למבחני תמיכה לטיפול בהשמנה וכי הכספים הגיעו מהמס על המשקאות הממותקים, כך שלא ברור אם הפעילות תימשך.
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אלי דלל, סיכם את הדיון ואמר כי יש בתרבות שלנו חוסר מודעות לתזונה נכונה. "יש כאן הרבה מאוד תחומים לתכלל – פיזי, גנטי, חברתי, נפשי וסביבתי – וברור כי נצטרך לעשות דיון מעקב בנושא ולהזמין אליו עוד משרדים כדי לראות כיצד מספקים פתרונות הולמים וכוללים. בתוך זה, נצטרך לפתור את נושא מיסוי השתייה הממותקת, שנהפך לויכוח פוליטי שלא בטובת כולנו. בנושא כזה לא יכולות להיות אופוזיציה וקואליציה – צריך לקדם את הנושא יחד בשום שכל".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
