מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין משקל לידה ו-BMI בילדות ובגיל ההתבגרות לבין פוריות בגברים.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה פרוספקטיבי זה נכללו 6,196 גברים שנולדו בשנת 1966 בצפון פינלנד, אשר נותרו במעקב מגיל לידה ועד גיל 50 שנים. משקל וגובה נמדדו בעקביות על ידי אנשי מקצוע. מצב הפוריות (שהוגדר לפי הערכות לאי-פריון, אי-פריון ממקור גברי ושימוש בטיפולי פוריות עד גיל 46) נבדקה בעזרת שאלונים שהנבדקים מילאו בגיל 31 ו-46 שנים. מידע על אודות מספר הילדים שנולדו לכל נבדק עד גיל 50 שנים נאסף מתוך מרשמים. לאחר הוצאה של גברים שדיווחו כי מעולם לא ניסו להוליד, או שלא ענו על השאלונים בגיל 31 או 46 (n=2,041), 4,128 גברים נכללו במבדק האוכלוסין הסופי. התוצאות תוקננו עבור משקל לידה (Birth Weight - BW), משקל לידה לפי גיל הלידה (Gestational Age - GA), מצב עישון של האם, מצב אישי, רמת השכלה ומצב עישון.
תוצאות המחקר הדגימו כי משקל נמוך לגיל הריון (10.5% לעומת 8.2%; p=0.012) או לידה במשקל נמוך (3,495 גר' לעומת 3,548 גר'; p=0.001) נמצאו קשורים להיעדר ילדים. הקשר לא נותר מובהק לאחר תקנון עבור מצב אישי. תת-משקל בילדות המוקדמת נמצא קשור לסיכון מוגבר של הערכות אי-פריון (יחס סיכויים מתוקנן של 2.04, רווח בר-סמך של 95%, 1.07-3.81) והיעדר ילדים (יחס סיכויים מתוקנן של 1.47, רווח בר-סמך של 95%, 1.01-2.17), בהשוואה לקבוצת הנבדקים במשקל תקין. באופן הופכי, עודף משקל או השמנת יתר בילדות המוקדמת נמצאו קשורים לירידה בסיכון להערכת אי-פריון (יחס סיכויים מתוקנן של 0.6, רווח בר-סמך של 95%, 0.41-0.87) או שימוש בטיפולי פוריות (יחס סיכויים מתוקנן של 0.42, רווח בר-סמך של 95%, 0.25-0.7) ואי-פריון מסיבה גברית (יחס סיכויים מתוקנן של 0.45, רווח בר-סמך של 95%, 0.21-0.97). BMI באמצע הילדות או בגיל ההתבגרות לא נמצא קשור לקשיי פוריות או היעדר ילודה.
מסקנת החוקרים הייתה כי מגמת גדילה מיטבית של בנים במהלך ההריון והילדות המוקדמת חשובה מאוד בקביעת פוריות בהמשך החיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
